Ecothon

אז מה זה Eco-תון ?

איגוד התעשייה הקיבוצית בשיתוף המכללה האקדמית ספיר ומרחב החדשנות Southup במועצה אזורית שער הנגב קוראים לכם לקחת חלק פעיל ב ECO-תון, האקתון העוסק באתגרי קיימות בעולמות התעשייה.

מרחב הנגב המערבי עשיר בתעשייה ובחקלאות מתקדמות, ביכולות אקדמיות ובהון אנושי מגוון. לצד זאת, הייחודיות של התנאים בו מזמנת התמודדות עם אתגרים רבים כגון מפגעים סביבתיים ואקולוגיים הנובעים מפיתוח תעשייתי מהיר, צרכי חקלאות משתנים, התמודדות עם השלכות של אקלים משתנה וכמובן ההתמודדות הייחודית של יישובי העוטף עם אתגרים ביטחוניים, חקלאיים וסביבתיים.

אז מה המטרה ?

מטרת ECO-תון הינה לקיחת אחריות ומחויבות בקידום תהליכים חדשניים בתחום הקיימות בעולמות התעשייה באמצעות העלאת רעיונות יצירתיים לפתרון אתגרים בתעשייה ובחקלאות האזורית והעולמית.

איך עושים את זה ועד מתי אפשר להירשם ?

דבר ראשון בוחרים את אחד מהאתגרים, משאירים פרטים בטופס הייעודי ופשוט נרשמים! אנחנו נרכיב צוות עבורכם המורכב ממשתתפים ומאנשי תעשייה מהארגונים.

איך עובד האקתון ?

האקתון משלב פעילות מקוונת בזום בצמוד לעבודה פיזית (ככל שינתן) במרחב מייקרים במכללת ספיר. שילוב זה מתבצע על ידי פלטפורמה ייחודית המחברת בין אנשי תעשייה, מומחי תוכן, מנטורים מקצועיים, חובבי חדשנות, סטודנטים ותושבי האזור.

אתגרים

האתגרים נעים סביב תחומים מרכזיים שבהם לאתגרי קיימות – בארגון, במפעל, בענף החקלאי, בשרשרת האספקה או מול דרישות השוק, הרגולציה או הלקוחות יש השפעה ניכרת על הסביבה, החברה והכלכלה. לאתגרים אלו יוצעו רעיונות לפתרונות חדשניים ובני קיימא.

רקע מקדים

פולירון הממוקם בקיבוץ זיקים עוסק כבר עשרות שנים בפיתוח ויצור של מזרנים מתקדמים. אנו ישנים כ-1/3 מחיינו. בחירת מזרן בשלב הקניה נעשית תוך התחשבות במשקלים והלחצים המתוכננים במזרון ומותאמת באופן אישי למבנה גופם של צרכני הקצה וצורת השכיבה על המזרן.

בעולם המסחרי המוכר צרכני הקצה רואים ברכישת מזרון כהשקעה לטווח רחוק. אחד הפקטורים המרכזיים בבחירת מזרון הינו מידת רכות/קושי. זהו הגורם המשפיע על נוחות המזרן ובבחירת הקונה מאחר והוא נשאר קבוע כל שנות השימוש במזרון.

מבחינה טכנית במפעל אפיון “קושי” המזרן והתאמתו לנוחות נעשה במספר דרכים:

  1. שימוש בכריות אוויר מתנפחות בתוך ליבת המזרן
  2. פתיחת המזרן והחלפת הליבה המרכזית לקשה/רכה יותר
  3. פתיחת המזרן והחלפת ליבת הקפיצים בקפיצים רכים/קשים יותר
  4. באמצעים חיצוניים של שינוי האלסטיות של של פסי העץ/פלסטיק עליהם יושב המזרן (שיטה שהשינוי כמעט ולא מורגש עם הריחוק של השינוי מגוף האדם

החזון

בעולם מתקדם אפשרות של התאמה אישית ודיפרנצליות ברכות המזרן – היא שם המשחק. אנו מזהים כי צרכני הקצה מעוניינים ביכולת לשלוט (לפחות חלקית) על רכות/קושי המזרן בביתם ללא תלות במפעל. השליטה ברכות או בקושי יכולה להיות באופן יומיומי או תקופתי.

האתגר

מציאת דרך לשליטה ברכות\קושי המזרן לאחר סיום שלב הייצור והגעת המזרן לבית הלקוח. חברות רבות מתמודדות עם הצורך למצוא פתרון ליצירת דיפרנציאליות ברכות המזרון לאחר הייצור, הפתרון יכול לבוא מעולמות שונים ומגוונים כפתרונות מכניים, ויזואליים, כימיים, בתהליכי היצור, חוטים וסיבים חכמים, דחיסות ספוגים, על בסיס טכנולוגי/עיצובי קיים או בפיתוח פתרונות חדשים – הכל אפשרי. 

רקע מקדים

כפרית תעשיות (1993) בע”מ הממוקם בכפר עזה עוסק בפיתוח וייצור תוספים משפרים לפולימרים ויצירת פורמולציות ייחודיות כחמרי הגלם ללקוחותיו- שהם יצרני מוצרי הפלסטיק שכולנו מכירים (כגון: רהיטי גן, יריעות לחקלאות, טפטפות, צינורות ועוד). כפרית הוא שחקן מרכזי ומוביל בתעשייה בארץ ובחו”ל. בשני “קצוות” תהליך הייצור (תחילת ייצור וסוף יצור) נוצרים גושי פלסטיק גדולים המהווים חלק מהפחת ביצור. גושים אלה קשים להפרדה ומיחזור בשל מרכיבי חומרי הגלם שלהם. ההיקף השנתי הוא של מאות טונות ולכן נוצר אובדן כלכלי ופסולת שיש להקדיש משאבים לסילוקה. 

עד כה נבחנו כיווני פעולה בדמות מכירה לחברות מיחזור, גרעון מחדש וסילוק לאתרי פסולת.

האתגר:

להימנעות מזריקת החומר יש השלכות חיוביות רבות לרבות יתרונות אקולוגיים, כלכליים וחברתיים. החברה מעונינת למצוא לגושים שימוש כלכלי משמעותי על פי תיעדוף בסדר הבא:

  1. החזרה מלאה של החומר לתוך תהליך הייצור והקטנה לאפס של אובדן החומר
  2. מציאת תהליך המשך בתוך המפעל לחומר
  3. מכירת החומר לגורם שלישי\תעשיית המשך שיכולה באופן רציף לעשות בהם שימוש

כיוונים אפשריים לנקודת מוצא לפתרון עשויים להיות למשל: איפיון תכולת הגושים – סוג הפלסטיק , האם חומר מעורב ? האם יש מספר סוגים לפי היצור? ועוד…

פרופיל המשתתפים:

אנשי ייצור, טכנולוגים, הנדסה, הנדסת תהליך, מנהלים, אנשי מכירות מתחומי כימיה, הנדסת מכונות, כלכלה מעגלית, מיחשוב ועוד…

הקדמה:

חטיבת המלוחים בשטראוס מתמחה בייצור חטיפים מלוחים במגוון טעמים מחומרי גלם איכותיים. את החטיפים המלוחים מייצרת קבוצת שטראוס תוך שיתוף פעולה עם קונצרן המזון פפסיקו תחת החברה “פריטו ליי”. 

בסוף תהליך יצור החטיפים (אפויים ומטוגנים) מגיע תהליך אריזה ייחודי הדורש מהאריזה (עפי”ר שקית) להיות עמידה בחום גבוה ושומניות מוגברת ועם זאת לשמור על טריות המוצר לאורך זמן.  נכון להיום עקב דרישות ייחודיות אלו , שטראוס נאלצת להשתמש באריזות שאינן מתכלות ואינן מתמחזרות. 

בין הפתרונות שנוסו התקשרה החברה לפני שנתיים עם חברת TIPA שיצרה למינט מתכלה אך זה אינו נכנס לשימוש סדיר עקב הצלחה חלקית בלבד בהתמודדות עם החום והשומניות של תוכן האריזה. ההתקשרות ממשיכה וישנה התקדמות כלשהי ונסיון נוסף לייצור של אריזה מתכלה המיועדת למוצר אפוי, שיוכל להיכנס לקומפוסט תעשייתי בלבד. אפשרות נוספת שמטרתה להצליח לייצר אריזה שתוכל להיכנס לקומפוסט ביתי. 

פרטים מלאים ותכונות קו האריזה החם בכתובת: bit.ly/ecostrauss

האתגר:

החברה מתמודדת עם האתגר לעבור לאריזות ידידותיות לסביבה. אנו מנסים למצוא פתרונות לאריזות מתכלות שיהיו עם חסמות למעבר חמרים החוצה ע”פי התקן למוצרנו, שיעמדו בתצורה תקינה במכונות האריזה במחיר תחרותי וישמרו על טריות המוצר. יש לתת דגש על היכולות לעמוד בתנאים הייחודיים של יצור החטיפים בהתחשב בתנאי כי לכל חטיף (אפוי או מטוגן) דרישות חום ושומניות ספציפיות לו, ויתכן והפתרון יהיה למוצר מסויים או לתהליך רחב יותר הכולל מספר מוצרים.

הקדמה

חברת נתיבי ישראל הנה חברת תשתיות התחבורה הגדולה בישראל. אחראית על תכנון, ביצוע, ניהול ואחזקה של כ – 8,500 ק”מ כבישים בינעירוניים, תשתיות מסילות רכבת, שדה תעופה משלים לנמל תעופה בן גוריון.

לאור התפתחות הטכנולוגיה, הגודש בכבישים וכניסת הרכבים האוטונומים, חברת נתיבי ישראל פתחה את שעריה לפעילות יזמית וחשפה את אתגרי החברה לאקוסיסטם של מנת לקבל פתרונות יצירתיים שישתלבו עם הידע והמקצועיות שנצברו לאורך השנים בחברה.

החברה אחראית על 98%  מסך הכבישים הבינעירוניים במדינה ומטפלת בכבישים בהתאם למאפייני האזור והתוואי שבהם הם נמצאים.

כבישי הדרום מאופיינים באתגרים מסוימים שאינם עולים באזורים אחרים כך למשל בכל שנה אנו חווים נזקים ממשיים בתשתית בעקבות התמודדות עם מזג אויר סוער בכלל ושיטפונות בפרט. מזג אויר סוער ידוע מראש אבל לא ידוע מראש באיזו נקודת זמן מדויקת  צפוי שטפון בזק לחצות כביש, גשר וכד’ .  כלי רכב שימעיטו בהערכת עוצמת הזרם עלולים להתפתות לנסות לחצות את נתיב השיטפון, ולהיתקע או להיסחף ולסכן חיים.

במקרים רבים, מציבים גשרים מעל נתיבי שיטפון אבל עדיין ישנו מספר לא מבוטל של כבישים שחוצים אפיקי שיטפון ובהם יש חסימות כבישים, בעקבות אירועים שעלולים לחזור על עצמם ימים בודדים בשנה. כיום, בעת שיטפון הכביש נסגר ומופצת הודעה לתקשורת, לרשויות המקומיות ולכוחות החילוץ וההצלה אך לא לנהגים באיזור.

האתגר:

כיצד תוכל חברת נתיבי ישראל לזהות את העיתוי הנכון לסגירת כביש ולהתריע עליו בזמן אמת לבעלי העניין – באירועי קיצון של מזג אויר בכלל, ובשיטפונות בזק בפרט.

הקדמה

חברת נתיבי ישראל הנה חברת תשתיות התחבורה הגדולה בישראל. אחראית על תכנון, ביצוע, ניהול ואחזקה של כ – 8,500 ק”מ כבישים בינעירוניים, תשתיות מסילות רכבת, שדה תעופה משלים לנמל תעופה בן גוריון.

לאור התפתחות הטכנולוגיה, הגודש בכבישים וכניסת הרכבים האוטונומים, חברת נתיבי ישראל פתחה את שעריה לפעילות יזמית וחשפה את אתגרי החברה לאקוסיסטם של מנת לקבל פתרונות יצירתיים שישתלבו עם הידע והמקצועיות שנצברו לאורך השנים בחברה.

בינואר 2020 הושקה חטיבת אסטרטגיה וחדשנות המפתחת ומטמיעה תהליכי חדשנות פנים וחוץ ארגוניים כמענה לצרכים ואתגרים שחברת נתיבי ישראל ממודדת איתם בשוטף או בטווח העתידי.

החברה אחראית על 98%  מסך הכבישים הבינעירוניים במדינה ומטפלת בכבישים בהתאם למאפייני האזור והתוואי שבהם הם נמצאים.

חטיבת האסטרטגיה והחדשנות מחפשת פתרונות במגוון אופנים לאתגרים הבאים זה יכול להיות פתרון הוליסטי או נקודתי לאחד או יותר מהבאים:

  1. ניהוג רכב מרחוק ממרכז שליטה
  2. שימוש בסנסורים מרוחקים להעברת מידע ונתונים נוספים
  3. תקשורת באתרי  הקמת תשתיות
  4. ניהול עמדות טעינה לרכב חשמלי


האתגר:

כיצד תוכל נתיבי ישראל, בכלל, ומרכז הבקרה שלה, בפרט, לקבל ולמסור מידע שוטף מן ואל השטח באזורים מנותקי-רשת או באזורים עם בעיות של תקשורת לא רציפה.

הקדמה:

דפוס בארי הוא מפעל הדפוס המוביל בישראל באספקת שרותי הדפסה ודיוור מתקדמים, פנקסי שיקים ומסמכים מוגנים מפני זיוף וכרטיסי זיהוי ואשראי. לדפוס בארי ניסיון מוכח בן שישה עשורים, ביצירה חלוצית בתחום הדפוס הדיגיטלי, בפיתוח תהליכי גימור ועיטוף חדשניים ובמתן שרותים מקיפים – החל בעיצוב המוצר וכלה בדיוור ושילוח, תוך הצעת מגוון פתרונות ללא תחרות.

המצב כיום: פעילות הדאטה ממוקדת בליבה התפעולית

בארי מעניק שירותי דפוס כגון: הודעות חיוב, תשלומי ארנונה ושירותים שונים, הודעות אכיפה וגבייה, ועוד למגוון לקוחות מובילים במשק הישראלי, הכוללים בין היתר בנקים, חברות ביטוח, חברות כרטיס אשראי, רשויות מקומיות וגופי מגזר ציבורי. 

בארי אינה מתפקדת אך ורק כבית דפוס אלא מעניקה שירותי ‘תוכנה’ ומחישוב מתקדמים לרבות איחוד “חכם” של מעטפות, הפקת חשבוניות אחודות ע”ב נתונים ממס’ מערכות, הפקת דוחות ישירות למערכות לקוחות בארי, ייעול אופרציית הדיוור של לקוחותיו ופתרון “שתילת מיקודים” ייעודי.

לצורך קבלת השירותים, מעבירים לקוחות בארי, כל אחד לפי צרכיו ובתדירות שונה, סוגי דאטה מגוונים כגון: דאטה גולמי (raw), שכולל רשומות המועברות ישירות מהמערכות התפעוליות של הלקוחות, מטה-דאטה, קבצי אקסל, מסמכי PDF ועוד. כמויות הדאטה אשר מועברות דרך בארי עצומות ולצורך ההמחשה, בחודש אחד – בארי מעבד כ-20 מיליון רשומות שונות.

האתגר: מינוף הדאטה לצורך צמיחה מחוץ לליבה

רבים מכנים כיום את תחום ה-Big Data כ”נפט החדש”, ואת יכולות האנליטיקס (ניתוח הדאטה – Data Analysis) כ”חומר הבערה”. בארי אף הוא מבקש לבצע מיצוי של פוטנציאל הדאטה שעובר דרכו במהלך הפעילות השוטפת, לצורך יצירת ערך עסקי עבורו ועבור לקוחותיו, כמו גם כפיתוח מנוע צמיחה חדש אשר ימתן ואף יקזז את ההשפעה השלילית שקיימת בדעיכת עולם הדפוס. 

כחלק מהאתגר, המשתתפים יתבקשו לזהות תרחישי שימוש (use cases) מבוססי דאטה שיכולים להניב ערך עסקי ממשי. תרחישי שימוש אלו יכולים להיות “קרובים לליבה” של פעילות בארי, אך יכולים להיות גם באזורים בהם לבארי אין פעילות ממשית, כל עוד, הדאטה הוא המניע של תרחיש השימוש.

הערך הגדול ביותר הינו הצלבת הדאטא של מגוון ארגונים (data clusters) לצורך קבלת תובנות עסקיות (BI) ככל שניתן.

דוגמה להמחשה

חברת Go-Inspire, היא חברה בריטית המעניקה שירותי דפוס ושיווק (Marketing) ללקוחותיה. לחברת הכנסות של כ-$100M בשנת 2020, וכחלק מהצעת הערך שלה, מעניקה שירותי “insights” העוסקים במתן פתרונות דאטה ואנליטיקס ממוקדים בעולם השיווק, כגון: סגמנטציה מתקדמת של צרכני הקצה, חיזוי התנהגויות וביקוש בקרב צרכני הקצה, ניטור קמפיינים שיווקיים בזמן אמת ועוד.

הכוונה ליצירת פתרון בעל ערך:

לכל תרחיש שימוש (use case) שיוצג כפתרון, מצופה מצוות האתגר להגדיר גם את:

  •       מידת ההשפעה (impact):

o      מהו הערך העסקי הנובע מתרחיש השימוש?

o      מהו הערך שלקוחות בארי יוכלו להפיק? לאיזה לקוחות בארי תרחיש השימוש הכי רלוונטי?

  •   מידת הישימות (Feasibility):

o      מהם המשאבים הנדרשים? (כ”א, תקציב, יכולות דאטה ואנליטיקס)

o      אילו סיכונים נובעים מתרחיש שימוש (משילות דאטה, רגולציה, אבטחת מידע, מוניטין ועוד)

o      יכולות טכנולוגיות נדרשות 

תהליך אנונימיזציה, סטטיסטיקה אנליטיקה והסתברות על בסיס פילוחים שונים: גיאוגרפיים, דמוגרפיים ועוד. הפתרון צריך להיות מותאם לבעלי עניין שונים מהמגזר הציבורי והעסקי לרבות בנקים, חברות ביטוח, גופים ממשלתיים וציבוריים

הקדמה:

 חברת זוטא-קור מפנה חום ממעבדים (CPU) של שרתים במרכזי מיחשוב ועיבוד נתונים גדולים (DATA CENTERS). שיטת הפינוי החום היא ייחודית וכוללת יחידות עיבוי המחוברות במגע ישיר עם המעבדים.

פעולת המעבדים מלווה בהתחממות ובפליטת חום. החום גורם לרתיחה של נוזל הקירור שפיתחה זוטא-קור ופינוי האדים (החמים) שלו אל יחידת עיבוי הנמצאת במחליף חום.  החום מועבר אל מים במעגל סגור ואילו האדים שהתקררו, מוחזרים בעזרת משאבה אל יחידות העיבוי שעל המעבדים והפכו שוב לנוזל הקירור . 

המים שהתחממו נאספים מכל המעבים ויוצאים ממרכז העיבוד כמים חמים בסביבות 50 מעלות צלסיוס. בסה”כ ממרכז עיבוד גדול נפלטת אנרגיה בכמות של כמה מגה וואטים. 

הבעיה: 

למרות כמות האנרגיה הגדולה הנפלטת עם המים, עקב הטמפ. הנמוכה יחסית של המים (50 מעלות צלסיוס) לא ניתן לייצר קיטור כספק אנרגיה בצורה קלה ולכן יש קושי לנצל מחדש את האנרגיה.

האתגר:

למצוא שימושים לניצול עודפי החום שבמים. 

הפתרון הנדרש חשוב לצורך חיסכון באנרגיה וכן להקטנת טביעת הרגל הפחמנית בעולם. מרכזי המחשוב הגדולים ואוניברסיטאות עוסקים בנושא זה, אך עדיין אין פיתרון הנדסי ומסחרי לניצול האנרגיה הזו.

התחום נקרא בשוק ( Reuse of wasted heat),  השימושים היחידים בהם נתקלנו עד היום היו שבאזורים קרים בתקופת החורף, נעשה שימוש במים החמים לחימום מבנים. אולם מרכזי מחשוב נמצאים בכל אזורי מזג האוויר ולא תמיד באזור של מבנים או בריכות אותם ניתן לחמם. לכן הפתרון המבוקש צריך להיות אוניברסלי ומתאים כתוספת למרכז מחשוב, החיסכון באנרגיה בשימושים שיימצאו צריך לכסות את עלות ההשקעה בפתרון במשך שנים ספורות.

לדוגמא: פיתרון אידיאלי הוא שבכל מרכז מחשוב תותקן יחידה שמקבלת מים חמים ב 50 מעלות, ומפיקה מהם אנרגיה בצורה שניתן לאגור או להעביר. המים החמים יוחזרו כשהם קרים יותר.

הקדמה

מפעלי האריזה והקירור יח”מ (מפעלי חבל מעון) נמצאים במועצה האזורית אשכול והם מפעלים אזוריים שמטרתם לאגד את פעילות שיווק התוצרת החקלאית של 14 קיבוצים בנגב המערבי, רובם במועצה האזורית אשכול. ענפי הייצור המרכזיים של התאגיד, הפועל כקואופרטיב, הם תפוח אדמה, גזר, צנונית, בוטנים והדרים.https://www.youtube.com/watch?v=Gyv8fLM6iXM

תפוא”ד מגודלים ביח”מ בשתי עונות גידול – סתיו ואביב בהיקף של כ 80000 טון תוצרת ( כ 1500 טון לשבוע) המיועדת לשוק המקומי  . בתהליך הייצור התוצרת עוברת מיון לגודל ובהמשך תהליכי שטיפה המכינים את התוצרת לאריזה סופית ( שקיות/שקי רשת – 1 -25 ק”ג)  . 

תפוחי האדמה המגיעים מהשדה למערך הייצור עלולים להיות נגועים ברמה גבוהה של גורמי ריקבון בקטריאלים ( סוגי פקטובקטריום). תהליכי הריקבון מתפתחים במהירות בתפו”א נגועים ומופיעים בד”כ עד 48 שעות לאחר אריזת התוצרת. התקופה הבעייתית יותר מבחינת רגישות לגורמי הרקבון הנה עונת האביב והקיץ. בשל כך הם עוברים טיפול בכלור הנועד למנוע הפצה של הגורמים הפתוגנים אם כהדבקה ישירה או כהדבקה משנית.

תחילת תהליך טיפול זה הוא בשטיפה ראשונית במשך 5 דקות , באמבטיה (Wait Hoper) של 16 קוב אליה מוזרם כלור במטרה לשמר ריכוז קבוע של 20 PPM (מ”ג/ליטר). השטיפה באמבטיה היא מרכיב חיוני במניעת זיהום והדבקה. ניטור ריכוז הכלור לאורך התהליך מתבצע באמצעות קריאה אקראית של שינוי הצבע של סטיקרים רגישים לכלור הנטבלים במים. 

יכולת מערכת הטיפול בכלור לפעול באופן מדוייק ובמינונים המותאמים נפגעת בשל עכירות המים כתוצאה מלכלוכים, שכן עפ”י הגדרות יצרני המערכות קיים קושי לנטר כלור במים עכורים עם ריכוזי TSS (כלל מוצקים מרחפים) העולים על 1000 מ”ג/ליטר. 

נעשתה פניה למספר חברות המתמחות בנושא  – לדבריהן קיימת בעיה לנטר מים עם ריכוזי TSS העולים על 1000 מ”ג/ליטר. נבחנו מספר חלופות ליישום תחליפי כלור – חברות מקומיות וחברות מחו”ל

האתגר:

מציאת דרך להצליח לנטר את ריכוזי הכלור באופן מדויק גם במצב של מים עכורים יותר מ1000 מ”ג/ ליטר (ו/או במצב לא יציב של עכירות משתנה).

פרופיל משתתפים:

– מהנדסי חומרים, אנשי בקרה , הנדסת מים, כימיה וסביבה

– גורמים המתמחים במערכות לניטור כלור ברמות TSS גבוהות

– גורמים היכולים להציע חלופות לטיפול בכלור – מו”פ בסיסי.

– מערכת לניקוי התוצרת משאריות עפר , חלקי צמחים וגורמים מזהמים אחרים לפני כניסה לתוף השטיפה.

לוח זמנים

מתחילים! Kickoff

16:00 הצגת האתגרים על ידי המפעלים והשותפים.

מתחברים

הודעה על אישור השתתפות בהאקתון.
חיבור קבוצות עבודה.

יום פעילות 1

08:00 פתיחת הeco-תון
09:00 מפגש עם מנטורים לאורך היום
18:00 סדנת פיץ' - איך מציגים רעיון

יום פעילות 2

08:30 סדנת מצגות.
12:00 הגשת הרעיונות.
13:00 שלב השיפוט.

Q&A

ההאקתון פתוח לכווווווווולם, חובבי.ות חדשנות, פעילים.ות קיימות וסביבה, אנשי.ות תעשייה, סטודנטים.ות , תושבים.ות האיזור וכל מי שרואה את האתגרים כמעניינים. לא נדרש רקע טכנולוגי או ניסיון קודם בייזום פרויקטים. מה כן נדרש ? רעיון טוב, רצון טוב, מוטיבציה ומוכנות לפתח מיזם במהלך ההאקתון. זו ההזדמנות שלכם ליזום, ליצור ולחדש!

טופס ההרשמה המצורף הוא השלב הראשון בהרשמה בה תתבקשו להשאיר פרטים ראשוניים ליצירת קשר. לאחר הרשמה זו תופנו לטופס ארוך יותר בו תתבקשו לבחור את האתגר, לספר קצת על עצמכם, להחליט אם אתם באים בצורה עצמאית או עם קבוצה והאם יש לכם כבר רעיון ראשוני או לא.

אושר ותהילת עולם! 😉 ותכלס, אפשרות ייחודית לעסוק בצורה פרקטית ופעילה בכמה מהתחומים המשמעותיים ביותר בעולם כיום. זו הזדמנות לניסיון מעשי, עיסוק בתחומי חדשנות בליווי מנטורים ויועצים, תהליכי תיכנון כתף אל כתף עם אנשי מקצוע והרבה הרבה תחושת הגשמה עצמית בלעשות משהו טוב לעולם ולנגב.

אנחנו נדאג לספר לכם כבר בתחילת מרץ מה שלבי העבודה ואיך הכל יתבצע, נתמקד לעומק האתגרים, ניתן הסבר על מה מטודת העבודה המומלצת על ידינו ונספק כתובת ברורה לשאלות והתייעצויות.

הרשמה

(שלב 1 מתוך 2)

    צור קשר

    צריכים לשאול אותנו עוד משהו?
    info@spk.co.il

    דילוג לתוכן